כלב דומע

"ממה נובע שביל כתמי הדמעות ומה לעשות כדי להשאיר את הפרצוף של הכלב שלי בצבע לבן?"
שאלה זו מטרידה מן הסתם הרבה בעלים לכלבים לבנים כמו: בישון פריזה, ווסטי, פודל, פפילון, גריפין, בולדוג אמריקאי, מלטז ועוד כמה וכמה גזעים.

"שביל כתמי הדמעות"

זהו מצב בו הפרווה מתחת לעיניים מוכתמת בצבע חום אדמדם. מצב זה נפוץ בגזעים מסוימים, אבל הוא לא מצב נורמלי.
השביל האדמדם נוצר כתוצאה מעודף של דמעות. צבעו מתקבל מהתחמצנות הדמעות ובעיקר מחמצון פיגמנטים מסוג porphyrins המצויים בדמעות.

כלב לבן דומע

יותר מסתם בעיה קוסמטית

לרוב זו בעיה קוסמטית, אך ללא טיפול ומניעה, החשיפה הכרונית של העור ללחות יוצרת מצע משגשג לחיידקים ושמרים.
עודף של דמעות (epiphora), זהו אחד המצבים הקשים לפתרון ברפואת עיניים וטרינרית.

ישנם הרבה מוצרים בשוק הנמכרים להלבנת הכתמים. אך אם מקור הבעיה לא יטופל, תהיה זו מלחמה יום יומית בלתי פוסקת ומתסכלת.
ולכן כמו לגבי כל בעיה, רצוי למנוע מראש את המצב.

אבחון הגורם למצב

במפגשים של בעלי כלבים מהגזעים המוזכרים למעלה אפשר לשמוע על השערותיהם למצב: גנטיקה, מצב בריאותי, נוכחות פרעושים, דלקות אוזניים, בקיעת שיניים קבועות, סוג מזון ועוד. האמת היא שכל גורם שיביא לעודף של דמעות יכול להיכלל ברשימה.

שתי הסיבות העיקריות לעודף דמעות בחיות מחמד הן גירוי בעין ו/או ניקוז דמעות לקוי.

סיבה ראשונה אפשרית – גירוי בעין

התגובה הטבעית של העין לגירוי היא ייצור דמעות. המטרה ברורה: לשטוף את הגורמים המגרים מהעין.
אם ייצור יתר של דמעות מלווה גם בסימנים מובהקים לכאב, כמו מצמוץ מוגבר או גירוד בלתי פוסק של העין, כדאי לפנות מיידית לווטרינר.

גורמים אפשריים לגירוי בעין:

  • גורמים חולפים כמו אבק, עשן או כל זיהום אוויר אחר.

גורמים כרוניים:

  • זיהום ויראלי (בעיקר בחתולים)
  • גלאוקומה (עלייה בלחץ תוך עיני)
  • אלרגיה – ישנם גזעים הנוטים לסבול מאלרגיה המתבטאת בין היתר בדמיעה.
  • ריסים הגדלים בזווית לא נכונה המשפשפים את הקרנית.
  • ריסים הצומחים במיקום לא תקין (על החלק הפנימי של העפעפיים).

ישנם גזעים שבאופן טבעי צומח להם שיער בעיניים. ברוב המקרים הוא לא גורם לגירוי, אך במקרים מסוימים הוא כן. במקרים אלה מבט מקצועי דרך זכוכית מגדלת יגלה את השערות הזעירות המגרות את הקרנית ואלו יוצאו בניתוח עדין. רוב הגזעים הנוטים לבעיות "שיעור" אלו הם גם הגזעים שנוטים לסבול גם מהסיבה השנייה – ניקוז דמעות לקוי.

כלב שוכב על הגב

סיבה שנייה אפשרית – ניקוז דמעות לקוי

הדמעות מיוצרות באופן קבוע ורציף בבלוטת הדמעות שבחלק העליון של ארובת העין. תפקיד הדמעות להגן על העין מיובש ולאפשר חדות ראיה. הדמעות מתנקזות באופן יעיל דרך מערכת צינורות אל הנחירים, כפי שקורה בעין שלנו.

איך מערכת הניקוז עובדת?

אם מסתכלים על הפינה הפנימית של העפעפיים בחלק הקרוב לאף, אפשר להבחין בפתח קטן (פונקטום), בגודל ראש סיכה, זהו פתח של צינור דק (קנליקולוס) המנקז את הדמעות לשק הדמעות. שק הדמעות מוביל את הדמעות בתעלת הדמעות אל חלל האף, לשם הדמעות מתנקזות בלי שנרגיש (אנחנו כן מרגישים את זה כשאנחנו בוכים – נזלת).

בעיות רבות, מולדות או נרכשות, יכולות להתרחש לאורך תוואי ניקוז זה:

  • אחת הבעיות הנפוצות, במיוחד בגזעים כמו פודל, בישון פריזה וגזעים עם אף פחוס (ברכיוצפאלים), קשורה למבנה עין בו שקע העין רדוד. משמעות הדבר היא ששטח העפעף לא עמוק מספיק כדי להכיל את הדמעות בדרכן לפתח הניקוז. לכן חלק מהדמעות יזלגו אל מחוץ לעין ולא דרך הפתח.
  • יש מקרים מולדים בו הפתח חסום (נפוץ בקוקר ספניאל ובפודל).
  • יש מקרים מולדים של תעלות מוצרות.
  • יש מקרים בהם העפעפיים מגולגלים פנימה וחוסמים את הפתח (entropion).
  • גם שיער ארוך לעתים מפריע לניקוז, בעיקר בגזעים מסוימים כשהשערות צומחות באזור העפעפיים. בגזעים אלה צריך לגזוז שיער זה באופן קבוע.
  • ישנם גזעים פחוסי אף שקפלי עור עודפים יכולים לחסום את הניקוז. הפתרון הוא ניתוח להסרת הקפלים העודפים.
  • צלקות שנוצרו לאורך תוואי הניקוז מטראומות או מזיהומים יכולות לחסום צינורות דקיקים אלה.

איך מאבחנים?

האבחון אם קיימת בעיית ניקוז הוא קל ונעשה באופן בלתי פולשני. צובעים בפלורצסין את הדמעות ומחכים לראות אם הצבע יופיע בנחיריים. אם הנחיריים לא נצבעים – סימן שקיימת חסימה. אבחון מיקום החסימה הוא קצת יותר מורכב.

טיפול

הטיפול תלוי בגורם. כפי שהבנתם הגורמים רבים ושונים, חלקם ברי טיפול חלקם לא.
אם נמצא הגורם, אך הוא אינו פתיר, צריך לנקות יום יום את האזור ולהקפיד לייבש כדי למנוע גירוי וזיהום במקום.
כמו כן מומלץ במקרים אלו ובעיקר בגזעים בעלי נטייה לאלרגיה, לספק מזון איכותי המועשר ברכיבים התומכים בעור ובפרווה בריאים.
רכיבים כמו: חלבון איכותי (מקורו מהחי), חומצות שומן חיוניות (אומגה 3), מינרלים (במיוחד אבץ ונחושת) וויטמינים A, B ו- E.

בכל מקרה אנו ממליצים להתייעץ עם הווטרינר לגבי הטיפול המתאים ביותר לכלבכם.

ואגב – המזון אינו אחד מהגורמים לצבע באזור שביל הדמעות (כפי שנוטים לחשוב חלק מהבעלים…).

כלב פודל

פוסטים נוספים שאולי תאהבו